אתר הורים-מורים

בשעה טובה ומוצלחת, לאחר שילוב כוחות של הוועדות השונות וההנהלה, בא לעולם האתר של הורי שבילים, שנועד לשמש המשך ישיר למפגשי "הורים-מורים", ובקרוב יעלה לאוויר גם הפורום האינטרנטי, בו נוכל להעלות תגובות ולהתדיין ברשת.


כל בעיה, בקשה או הצעה הנוגעת לאתר ולפורום, אפשר להפנות אל ענת 050-5217819, anatzen@gmail.com

(מי שמכיר טוב גוגל גרופס - כל עזרה ותמיכה יתקבלו בברכה.)

בנושאי התוכן של הפורום ניתן לפנות גם ל:
חדוה להב - hedva@spiralot.co.il
דפנה דייני - daphnad@shvilim.org
איתי קן תור - kentormi@013.net
אביב מלכא - avivmalca@hotmail.com

חדש באתר:



קישור לכתבה של עדית מרן 

איך להכין את הילדים באופן נכון ועמוק לשמירה על גופם מפני זרים ומפני קרובים, מבלי לעורר חרדות מיותרות




פגישה חמישית של פורום הורים-מורים

דנה ודר וייס - מצגת של מחקר על מוטיבציית למידה, ותקציר מאמר בנושא.




פגישה רביעית של פורום הורים-מורים

ההרצאה של יורם הרפז:  סיכום המפגש - רונית בר אילן (פוסט במושבה חופשית)



 

קטע וידאו עם ריצ'רד לבוי

הנותן עצות מעשיות לפעולה אפקטיבית עם ילדים מאתגרי התנהגות. 

(תודה לקטי קמחי)




קטע וידאו על סאדברי ואלי

מה קורה בבית ספר שנותן לילדים לבחור ולהחליט מה הם עושים.

(תודה להילה לרנאו)





ילד לא מחונך
ג'ייקוב ברנט, גאון אוטיסט בן 12, לומד לדוקטורט, אומר "תשכחו מה שאתם יודעים!"


הכתבה על החינוך בפינלנד שהוכח כחינוך הטוב בעולם.
40 דקות על תבונה מעשית, לקיחת אחריות ואמון.


דפי האתר:

הדפים גם נפרשים כאן מתחת ברצף (מן החדש לישן), אך ניתן להגיע אליהם גם דרך קישורים אלו:

סיכומים, רשמים ותובנות מן המפגשים הקודמים:

    סיכום פגישה ראשונה

    תובנות בעקבות המפגש השני - ברוך אלטמן

    סיכום המפגש השלישי - ליזה פלחן

ב- חינוך למתקדמים תמצאו מאמרים נוספים וקטעי וידאו להעלאת התודעה בנושאי חינוך ולחשיבה מחוץ לקופסה, כבסיס לדיוני הפורום פיזי והוירטואלי





מפגש חמישי עם דנה ודר-וייס

נשלח 1 באפר׳ 2012, 15:11 על ידי ענת שן   [ עודכן 11 באפר׳ 2012, 14:38 ]


ירידה במוטיבציה של מתבגרים בלמידת מדעים: האומנם בלתי נמנעת?

דנה ודר-וייס ודיוייד פורטס

מכון וייצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים

תקציר (מתורגם מאנגלית):


(המצגת שהוצגה במפגש עם ההורים מצורפת בהמשך)

גוברת המודעות לכך שחינוך מדעי צריך להתמקד לא רק ברכישת ידע אלא גם בפיתוח היסודות ללמידה-לחיים (Life Long Learning). על מנת שתתרחש למידה משמעותית של מדעים בביה"ס, מחוץ לביה"ס ואחרי ביה"ס - נדרשת מוטיבציה ללמידת מדעים. מחקרים קודמים הראו שהמוטיבציה ללמידת מדעים יורדת במהלך גיל ההתבגרות. במחקר הנוכחי אנו משווים בין מוטיבציה ללמידת מדעים של תלמידי כיתות ה-ח בבתי"ס המשתייכים לזרם החינוך המרכזי לבין המוטיבציה של תלמידים באותם הגילאים בבתי"ס דמוקרטיים בישראל. ההשוואה מתמקדת ב: מכוונות מטרות ההישג של התלמידים, כלומר: מניעים/מטרות בלמידה (Achievement Goals Orientation), המעורבות בשיעורי המדעים (Class Engagement), המוטיבציה המתמשכת ללמידת מדעים (Continuing Motivation) ותפיסת התלמידים את הדגש של ביה"ס וההורים על מטרות ומניעים ללמידת מדעים. התוצאות מראות שהירידה במוטיבציה של תלמידים ללמידת מדעים בתוך ביה"ס ומחוצה לו, במהלך גיל ההתבגרות, אינה תופעה התפתחותית בלתי נמנעת, היות והיא ניכרת בבתיה"ס השייכים לזרם המרכזי אך לא בבתיה"ס הדמוקרטיים. התוצאות מרמזות לכך שאי-הירידה במוטיבציה בבתיה"ס הדמוקרטיים קשורה בתרבות ביה"ס הדמוקרטי ולא בהשפעת ההורים.

 Journal of Research in Science Teaching, 48: 199216, 2011Wiley Periodicals, Inc.,

Adolescents Declining Motivation to Learn Science: Inevitable or Not?

בשל זכויות מפרסמים אנו מנועים מלהעלות את המאמר המלא לאתר. המאמר כתוב באנגלית ונשמח לשלוח אותו אישית לכל המעוניין או לחילופין מצגת בעברית ובה עיקרי הדברים:  Dana.Weiss@weizmann.ac.il

ראו מצגת כאן למטה בקובץ מצורף:

רונית בר אילן על המפגש עם יורם הרפז (מתוך פוסט במושבה חופשית)

נשלח 1 במרץ 2012, 12:50 על ידי ענת שן   [ עודכן 1 באפר׳ 2012, 15:33 ]

רונית בר אילן על המפגש עם יורם הרפז (מתוך פוסט במושבה חופשית)
יורם הרפז

למפגש האחרון של הפורום הגיע (מירושלים!) אורח מעניין וקולח – יורם הרפז. הרפז היה מורה ועיתונאי. שימש בעבר כעמית בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלו, מנהל התוכנית "הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" במכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה ומנהל פרסומי במכון. כיום הוא מרצה במכללות האקדמיות בית ברל ואלקאסמי ו….עורך את "הד החינוך".

בתור הבת של המורה תמר אני זוכרת את הד החינוך מסתובב לנו בבית. חוברת משעממת טיכו בפורמט קטן, שקראתי מתוך משיכה מגנטית לטקסטים ולא משום אטרקטיביותו. אחרי ההרצאה של הרפז נכנסתי לאתר של הד החינוך וגיליתי שברבות השנים הד החינוך הפך למגזין משובח ומעודכן. קראתי כתבה, עוד כתבה ועוד כתבה ועוד כתבה, כל אחת יותר מחכימה ומעמיקה מהשניה.

הרפז, שאין ספק – יודע להחזיק כיתה, נתן לנו הרצאה על הסנטימנט החינוכי ועל אידיאולוגיות-העל של החינוך. במילותיו: החינוך הוא משרתם של שלושה אדונים:
סוציאליזציה: לסגל את התלמידים לחברה
אקולטורציה: לעצב את רוחם של התלמידים לאור ערכי תרבות
אינדיבידואציה: לאפשר לתלמיד לממש את עצמו

בסוציאליזציה (סנטימנט פרקטי)
המורה: מנהל כיתה; מקנה ידע ומיומנויות. ההוראה: סמכותנית; מבוססת על הדגמה ותרגול
התוכן: מועיל, לצורך שימוש. התלמיד: לומד באמצעות חיקוי. המטרה: בוגר מחוברת; חברה יציבה.

אקולטורציה (סנטימנט אינטלקטואלי, אתי ואסתטי)
המורה: מנהיג כיתה; מודל של הערכים המבוקשים. ההוראה: סמכותית; כריזמטית; מעוררת הזדהות
התוכן: בעל ערך פנימי; לצורך עיצוב. התלמיד: לומד באמצעות הפנמה. המטרה: בוגר מתורבת, אופיו משקף ערכים; תרבות נמשכת.
בזרם הזה אפשר למצוא בתי ספר נוקשים יותר.

אינדיבידואציה – (סנטימנט הומאני)
המורה: מנחה; רגיש לצורכי התלמיד. הוראה: הנחייה. תוכן: אישי; ערכו בתמיכתו ביחיד
תלמיד: ייחודי; למידה מווסתת עצמאית. מטרה: בוגר אותנטי; מממש את עצמו.

אין ספק שרוב החדר בדמוקרטי נוטה לאינדבידואציה, אבל במקביל… רוצה שהילדים ממושמעים, שיכינו שיעורי בית, שיקראו ויכתבו שוטף ויצטיינו במתמטיקה ובמדעים. שמחתי לשמוע את דעתו של הרפז על מתמטיקה – שזה מקצוע לא חיוני. שאצל רוב האוכלוסיה החלק במוח שאחראי על מתמטיקה די ישן, ורק אצל 5% מהאוכלוסיה יש שם זיקוקים. גם אני חושבת ככה ולמעשה ויתרתי על לימודי המתמטיקה בתחילת חטיבת הביניים. אחרי הצבא השלמתי 3 נקודות כדי להשלים תעודת בגרות וללכת לאוניברסיטה. הוצאתי 96 (לא זוכרת כלום) ו.. במקום לאוניברסיטה הלכתי ללמוד קולנוע בסם שפיגל, שם הקריטריונים לקבלה היו אחרים. עם השנים התפתחה אצלי ההבנה שלא צריך תואר אקדמי כדי לחיות במימוש (לפעמים אני עושה מזה אידיאולוגיה יותר מידי).

הרפז הסתלבט עלינו, השואפים לסנטימנט הומני ובאותה נשימה מבקשים שיעורי חובה במערכת הלימוד. לדידו, הקונפליקט "הטראגי" נובע מה הפיתוי: בואו נעשה סוציאליזציה, אקולטורציה ואינדיבידואציה! האמת "המרה": יש סתירה בין האידיאולוגיות – ברמת האמצעים המתחייבים ממטרותיהן. מסקנה: יש לדבוק באידיאולוגיה אחת.

איזו אידיאולוגיה? ההצעה של הרפז: המודל השלישי.
בבית הספר של המחר לא הילד במרכז ולא תכנית הלימודים במרכז, אלא המפגש ביניהם במרכז. בית הספר של המחר מזמן תנאים אופטימליים למפגש בין "הילד" ובין תכנית הלימודים, בין צעירים ובין הישגי התרבות האנושית. אחרי 150 שנה, הגיע הזמן להמציא את בית הספר של מחר.   מהדורת פברואר 2012 של הד החינוך מוקדשת לניסוי ותהיה. היא עוד לא התעדכנה באתר הסתדרות המורים (…) ו הנה קטע ממאמר המערכת, פרי עטו של הרפז:

בית הספר במתכונתו המוכרת, בית הספר המודרני – או "החרושתי", כפי שהוא מכונה לעתים – שהוקם במהלכה של המהפכה התעשייתית במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, לא השתנה מהותית למרות הרפורמות, ואולי בגללן (הרפורמות יוצרות אשליה של שינוי; האשליה מאפשרת את שימור הקיים). הוראת הרצאה סמכותית מצד אחד ולמידת שינון צייתנית מצד אחר ממשיכות לשלוט בבית הספר ולהכשיר אזרחים, פועלים וחיילים ממושמעים (או "מטומטמים" בלשונו של ג'ון גאטו). בית הספר הישן והטוב חי ובועט וקובר את כל הרפורמטורים שבאים לכלותו. מסביב "פאנטא ריי" ("הכול זורם") ובית הספר – סלע איתן. המדינה, המשפחה, העבודה, הזהויות הקבוצתיות והאישיות משתנות ללא הרף, ורק בית הספר כמנהגו נוהג.

כאן תוכלו לקרוא עוד על המודל השלישי.
מחשבות נוספות על חינוך – בקרוב (אני חברה של יעקב הכט בפייסבוק, ויש לו על הקיר דברים מעניינים מאוד.. )
אתם מוזמנים לשתף גם במה שעולה אצלכם.


סיכום המפגש השלישי - ליזה פלחן

נשלח 18 בינו׳ 2012, 15:31 על ידי ענת שן   [ עודכן 11 באפר׳ 2012, 14:34 ]

חברי קהילה יקרים,

אתמול נפגשנו פורום הורים ומורים בבית החינוך.

היה מפגש חשוב ומעניין ורצינו לעדכן ולשתף במה שעלה כדי לעודד את כולם להיות שותפים פעילים בפיתוח רוח   בית החינוך שלנו.

 

עסקנו ביצירתיות בחינוך וחיפשנו דרכים לשתף ולעורר חשיבה בנושא, בהקשר האישי כמורים וההורים.

לשם כך ראינו שני סרטים מעוררי מחשבה האחד של פרופ רובינסון, והשני אודות בית ספר ליחפנים.

אתם מוזמנים למצוא קישורים בytube, וכמונו להחשף לעושר מחשבתי סביב חינוך והשכלה.

בפורום עלתה ההצעה ליצור פורום בgoogel בו נוכל לשתף באופן בלתי אמצעי בסרטים ותכנים נוספים שיעשירו אותנו בנושאי חינוך.

2. 

רעיון נוסף שהביאה רונית והתקבל בברכה בפורום הוא רעיון 'החונך החיצוני'. הכוונה הינה ליצור תשתית בה ילדים שיגלו עיניין בתחומי דעת ועיסוק שונים יוכלו לקבל העשרה וחניכה בתחומים אלו מחברי הקהילה, כלומר הורים בעלי עניין וידע תואמים. כל הורה שיצטרף כחונך יעשה זאת כפי יכולתו ופניותו , בתאום עם ההורים וחונך הילד בתוך בית הספר.

לשם כך חשבנו להקים צוות חשיבה שיכין את הרעיון להצגה והערכה של האסיפה.

 

3. התעורר דיון סביב חשיבות שיעורי הליבה בבית החינוך. הוצגה עמדה ששיעורי הליבה מפתחים בילדים כישורי התמודדות גם בתחומים שהם חשים עצמם חלשים בהם. עמדה נוספת גרסה שילדים יגייסו יכולות התמודדות אפקטיביים ויגלו יכולת למידה טובה כאשר תעמוד בפניהם משימה שתעניין אותם באופן אישי

 

ליזה פלחן

במפגש הרביעי, ב-15.2 נארח את יורם הרפז  

חינוך למתקדמים

נשלח 18 בינו׳ 2012, 13:46 על ידי ענת שן   [ עודכן 9 באפר׳ 2012, 11:59 ]

באזור זה נרכז מאמרים, סיפורים וקטעי וידאו שנשלחו על ידי הורים ומורים, כבסיס לדיוני הפורום
תודה לכל ההורים ששלחו את הקטעים האלו:
קטע מתוך TED שבו מורה הודי בשם בנקר רוי מספר על "אוניברסיטת היחפים":
על הדרך בה למד מהי מקצוענות מכפריים שלא למדו קרוא וכתוב,
על סבתות שמביאות לכפרים שלהן אנרגיה סולארית,
ועל ראש ממשלה בת 14. תרגום לעברית

(הוקרן במפגש הורים-מורים מספר 3)

 
קן רובינסון הוא מומחה בינלאומי ליצירתיות, שכבר קבע את משכנו בפנתיאון ההוגים המאתגרים את החשיבה על  חינוך. (בנוסף לערך המיוחד של דבריו הוא מצחיק נורא!)
ספרו המקום הנכון - למה חשוב לעשות את מה שאוהבים תורגם לעברית. (הוצאת כתר)
"האנשים המצליחים ביות שתפגשו אי פעם לא היו תלמידים טובים בבית הספר". אומר קן רובינסון. 
 
 (הוקרן במפגש הורים-מורים מספר 3)

שינוי פרדיגמות - קן רובינסון

על הניסיון של מערכות חינוך ממשלתיות בארצות השונות להכין את הילדים לעתיד.


סיפור על חיות שהיו צריכות לעשות כל מיני דברים שלא כל כך התאימו להם ... 

גבר טולי מלמד ילדים לבנות דברים. בהרצאה של ב-TED הוא מאתגר את המושגים המקובלים על "איזורי בטיחות" שמונעים מהילדים למידה חיונית מצד אחד, וגורמים להם להסתכן הרבה יותר מצד שני.
ג'ף מוראן ,יזם ונסיין חברתי, מספר על ניסוי חינוכי עם בני נוער באנגליה שהסתמך על ראיונות עם תלמידים, הורים, מורים, בתי ספר ומעסיקים ברחבי העולם. המיזם הביא לתוצאות מצוינות והוא מתרחב ומתפשט ברחבי אנגליה במהירות.

ריצ'רד לבוי הוא איש חינוך וידוע בארה"ב, מומחה  בעבודה עם ילדים מאותגרי למידה והתנהגות.
הוא נותן עצות מעשיות לפעולה אפקטיבית עם ילדים.
(תודה לקטי קמחי)
מה קורה בבית ספר שנותן לילדים לעשות רק מה שהם רוצים.
(תודה להילה לרנאו)


תובנות בעקבות המפגש השני - ברוך אלטמן

נשלח 2 בינו׳ 2012, 8:34 על ידי ענת שן   [ עודכן 26 בינו׳ 2012, 13:34 ]

שלום,
תובנות על למידה אחרי מפגש פורום 1121121.11
קודם כל, תודה על ההזדמנות ללמוד מכולכם. הרבה פעמים לוקח לי זמן לעכל ולפלוט בחזרה, אז הנה זה.
.1 בשני הסרטונים חזרו שני מוטיבים שבדיעבד הבנתי שחסרו לי בשיחה ועבורי הינם מאוד מהותיים
בלמידה:
         a . תהליך
        b . מקצוענות
.2 שני המוטיבים נוגעים האחד לדרך והשני לתוצאה
.3 יכול להיות שלנו כישראלים יש בעייה עם שניהם, מה שהרבה פעמים מתבטא ב "יהיה בסדר" כתהליך
ו"חפ-לאפ" כתוצאה
.4 על "תהליך":
    a . צריך לייצר תהליך למידה, רצוי פרטני, ולתת כלים לילד לנהל לעצמו תהליך כזה.
        לדוגמא, "במה אישית" שדפנה הנהיגה בכיתה השנה היא צעד בכיוון, אם כי אולי כדאי
        לצרף הכוונה והבנייה ותירגול
.5 על "מקצוענות":
            a . במה שנלמד כדאי להגיע למקצוענות. זו נקודה רחבה להמשך
            b . רק כדוגמה, בת של חברים שלי באמריקה נמנית על נבחרת ביה"ס שלה ב... קפיצה בחבל.
                מתקיימות תחרויות ברמה מקומית וארצית, נלמדות טכניקות חדשות, מומצאים תרגילים
                חדשים, ...
.6 אני חושב שהפורום צריך לשים את שני המוטיבים הנ"ל כמטרות למידה ולכן למצוא דרכים פרקטיות
לפתח אותן
.7 לדעתי למידה אמנם "קורית" )ריאקטיבית(, אבל אחת ממטרות החינוך היא ל"גרום" ללמידה, ל"נהל"
למידה, ל"פתח" למידה ... )"תהליך" פרואקטיבי(. זה דורש שינוי מחשבתי וטרמינולוגי
.8 זכורני משנותיי בביה"ס שעבורי למידה הייתה מאוד תלויה במורה ובנסיבות ופחות בנושא. היו שנים בהן
מאוד נהניתי מגאוגרפיה והיסטוריה ושנים אחרות בהן נהניתי ממתמטיקה. עדיין יש נטיות טבעיות, אבל
למשל, היסטוריה יכולה לדבר על אנשים או על היסטוריה של האמנות או של הפילוסופיה, ואפשר
ללמוד\ללמד היסטוריה בצורות שונות. עם מתמטיקה זה לכאורה יותר קשה כי זה נראה יותר מדוייק
ופחות "פתוח", אבל כנראה גם אפשרי.
.9 המטרה זה לפתוח כמה שיותר, ולאפשר בחירה ממקום של ידע ולא של חוסר
.10 שוב, כדוגמא חיובית, טיפול בנושא ה"מדבר" בכיתות ב ע"י שילוב וטיפול בכל המקצועות )תורה, עברית,
ריקוד, חשבון, אמנות וכנראה גם מדעים – אם כי קשה לי להגיד לאור מיעוט שעורי המדעים המתקיימים
בפועל  ( הוא תהליך למידה אחד בו משהו על המדבר כנראה ישאר אצל כל תלמיד, ואולי השלם שיווצר
אצלו הוא הלמידה האישית, אם כי אם כך אולי חסר השלב האחרון – "מיצוי" והגדרה אישית של הנושא –
"עבודה" או איזשהו תוצר למידה "מקצועני" אישי.
.11 בהמשך למה שנאמר, אפשר לחשוב לשים פרויקט\מטרה נוספת לפורום לזהות ולהטמיע בתהליכי
למידה בביה"ס כלים אינטרנטיים שגם מאפשרים למידה מחוץ לביה"ס, כדוגמת אתרים מעניינים, משחקי
מחשב רלוונטיים,
.12 דוגמא מעניינת נוספת היא מועדוני הוויכוחים שקיימים בבתי ספר ואוניברסיטאות שונים. כדרך אגב
נלמדים נושאים שונים, כמו גם תרבות, לוגיקה, מו"מ, צלילות דעת, ... חשבתי שיכול להיות מעניין לנסות
להרים כזה מועדון בביה"ס, אם כי לי אישית "אין יותר מדי זמן" 
.13 תקראו את המצ"ב. דיבור "תכלס" עם דוגמאות
ברוך אלטמן

סיכום פגישה ראשונה.

נשלח 2 בינו׳ 2012, 8:25 על ידי ענת שן

פגישה הראשונה של פורום הורים  – מורים של בית החינוך לשנת תשע"ב  התקיימה ביום א' , 13/11/11 . בפגישה נכחו הורים רבים. אופי  הפגישה היה  ניסיון  לשרטט את מטרות הפורום והנושאים בהם מעוניינים המשתתפים לדון.  המשתתפים חולקו לקבוצות קטנות שריכזו ודנו   בנושאים והרעיונות  שהועלו בתחומים השונים  ע"י כלל המשתתפים.

להלן סיכום ההגדים והנקודות שצוינו ע"י המשתתפים  

1.      למידה בבית הספר הדמוקרטי  - החזון החינוכי

א.      תכנים :

·         האם אפשר לפרק את מבנה הכיתות למרכזי לימוד או שיטה אחרת?

·         מעניין/צריך/רצוי  לחזור לחזון מ"הימים ההם"

·      בביה"ס הדמוקרטי מקבלים כלים להיות אנשים טובים יותר- בעלי יוזמה, יצירתיים, חושבים מחוץ לקופסה. איך מעודדים את הילדים לזה ובאילו כלים?

·         הקניית כלים ארגוניים לביצוע של פרוייקט מכל סוג - הכנה, התנהלות ,נקודות ביקרות להתייחסות

·         מה על רב גילאיות ? אילו עוד סוגים מתקיימים?

·         לימו ד דרך פרוייקטים- נושא אחד מקצועות שונים

·         כיצד ניתן  להפוך את השיעורים ליצירתיים יותר?

·         כיצד ניתן לשפר ולהעמיק את לימוד החצר ?

·         כיצד מתמודדים עם שיעורים שמתבטלים?

·         גישור בין התפיסה האידיאולוגית בנושא למידה ובין תפיסת המציאות בשטח. יישור קו –אידיאולוגיה ומציאות , בלבול .

ב.      מהי למידה ?

·         למידה מתרחשת כל הזמן בכל מקום הכיתה היא אופציה אחת (שמרנית) . כדאי לפתוח את השאלה מהי למידה .

·         מתי הלמידה קורית ומתרחשת? רק בכיתה ועם חוברות לימוד או רק לא בכיתה ובלי חוברות לימוד.

·         למידה ברמה הנדרשת –חברתית, רגשית וידע ?

 

2.      למידה – חובה ובחירה

·         עולם הידע – לכל ילד צריכה להיות "ליבה " משלו , לא ניתן לקחת מונופול על ידע .

·         מה חובה ? מה חשוב? מסרים בעייתיים. מה זו ליבה ? מקצועות? כישורים?

·         התמדה – להתמיד במה שבוחרים

·         האם צריך להיות בכיתה? האם מותר להיות בחוץ?

·         איך יוצרים את הדרייב ללמידה ?

·         איך ליצור למידה ?

·         מה תפקיד ההורים?

·         איך מורה  צריך להזמין שיבואו ללמוד?

·         חיפוש ידע – ספקנות, יכולת להבחין בין עיקר וטפל,

·         הבניית ידע .

·         מסגרת שיודעת גם לדרוש

·         לפעמים מקומות צמיחה- במרחבים קשים

·         דיאלוג- גבולות מזמנים דיאלוג

·         איך מייצרים מחוייבות לדברים שמעבר ליחיד. לקהילה לומדת

·         סנקציות- מה זה? איך העושים? האם?

·         הזכות להיות במקום הנכון שלך.

·         החטיבה הצעירה – חופש שלא מתאים לגיל

·         האם הבחירה מחייבת ?

 

3.      צוות ילדים הורים ומה שבינהם

·      חוסר מעורבות הורים -  כמעט בלתי אפשרי לגייס הורים סביב רעיון מסויים. נורא רוצים שהילדים  יהיו מעורבים אבל לא  מצליחים לעשות את זה  - אפילו ברמה של להתעניין .

·      למידה , הורות, חברות . הנושאים המרכזיים .

·      המקום הרגשי של הילדים – גבולות, חופש וכבוד. איך הערכים הללו עוברים לילדים . איך הילדים שלנו לומדים פה הקשבה ולמידת השונה?  איך להקשיב אחד לשני ולתת מקום.

·      הדיאלוג- החוט המקשר בין כל הרמות הורים – צוות , ילדים –חונכים,

·      שתהיה שקיפות בדיאלוג בין הצוות להורים גם בדברים הטובים וגם בפחות טובים.

·      קשר עם המורים המקצועיים – יוזמות נקודתיות או מעורבות מאורגנת?

·      ככל שהבלבול בין המושגים חופש וגובולות קיים בבית כך הוא משליך על הילד.

·      ההבנה שנכנסים לשעורים – זה נהיה ברור, מוגדר ועובד

·      מי לוקח אחריות ועל מה? החונך? הילד? ההורה?

ניהול ארגון ותרבות דמוקרטיים בבית החינוך:

4.      ניהול, ארגון ותרבות דמוקרטיים בבית החינוך

א.      אסיפה

·         מיקומה של האסיפה כלב פועם של בבית החינוך  הדמוקרטי. האם עדיין רלוונטי? כיצד להפוך אותה לרלוונטי?

·         האם יש חובות שאינן קשורות ללמידה?

·         קיים קושי להניע להגעה לאסיפות וועדות. כמה ואיך צריך לעודד הורים, תלמידים וצוות למעורבות במוסדות הדמוקרטיים?


 

ב.      ועדות

·         הועדות עובדות אבל יש תחושה שלא משווקות .

·         לאיזה ועדות קונקרטית הצטרפות הורים ועד כמה ניתנת נגישות לוועדות  (שעות, ימים וכו')

·         כיצד מעודדים הצטרפות של ילדים/צוות/הורים לועדות מתוך עניין.

ג.       חונכות

·         מהי חונכות? מהו הראציונאל שלה?

·         חונכות – מבנה, מהות – חונך אישי או חונך קבוצתי.?

·         האם ניתנת אפשרות בחירה  של חונך?

ד.      קהילתיות

·      משמעות הקהילה כלפי פנים – מעורבות.

·      משמעות הקהילה כלפי חוץ -  מעורבות חברתית, עזרה לשכבות החלשות ,

·      מה תפקיד קהילת בית החינוך?

·      איך יוצרים חינוך דמוקרטי לא אליטיסטי.

·      פעילות קהילתית אחר הצהרים חומות בית החינוך

·      הסתכלות החוצה להשתמש בקהילה כמשאב חינוכי  - למצוא דרך יצירתית

 

בסיכומה של הפעילות הביעו רבים מן המשתתפים את תחושתם הטובה מן הערב . הרגישו שיש קרקע לדיאלוג ויש רצון להיכנס לעומקן של הסוגיות. קיימת התלבטות האם יש לעבוד במליאה רחבה או קבוצות קטנות . יש המייחלים למשהו מוחשי שיצא מן הפורום ויש הטוענים שהדברים משפיעים ומחלחלים מעצם הדיאלוג עצמו. הועלו רעיונות לשלב צפיה בקטעים והדגמות, לעבוד בצורה של במה פתוחה, לקיים בפורום גם קהילה לומדת ועוד.

מועד המפגש הבא 14/12

המפגש יתחיל לעסוק בנושא הלמידה.

 

בברכה ,

צוות פורום הורים מורים

 

 

תקנון הפורום

נשלח 2 בינו׳ 2012, 7:00 על ידי ענת שן   [ עודכן 10 בינו׳ 2012, 12:43 ]


הפורום נועד לפיתוח תקשורת בונה וגיבוש הבנות משותפות בגישתנו לנושאים שונים הקשורים בחינוך ובבית החינוך, ובכך להשפיע על עיצוב הסביבה הלימודית של בית החינוך.
כל הורה שכותב בפורום מתחייב לבטא את עצמו באופן שמכבד את הזולת ואת פרטיותו, בין אם מדובר בילדים, בהורים או בצוות.
הפורום אינו מיועד להעלאת סוגיות אישיות של תלמידים. הודעות שאינן תואמות את רוח הפורום - ימחקו.

נסו להיות תמציתיים ככל הניתן, והימנעו מהצבת בלוקים ארוכים של כיתוב שמקשים על הקריאה.
פתחו פסקאות, הוסיפו שורה רווח ופסיקים כדי להקל על הקריאה.
אם ברצונכם להעלות טקסט ארוך - יש באפשרותכם (מומלץ) להעלות אותו בקובץ נפרד באמצעות "צרף קובץ".

אם ברצונכם להעלות נושא חדש לדיון פנו אל אנשי הועדה הממונה על כך.

תאריכי המפגשים לשנת הלימודים תשע"ב

נשלח 2 בינו׳ 2012, 6:58 על ידי ענת שן   [ עודכן 9 בפבר׳ 2012, 1:50 ]

שמחים לבשר על הקמתו המחודשת של פורום הורים מורים.

במהלך השנה, אחת לחודש, נקיים פגישות פתוחות לחברי צוות והורים. פגישות אלו יהוו מרחב להיכרות טובה יותר, העלאת רעיונות, קיום דיונים ובירורים רעיוניים. המרחב יאפשר קידום רעיונות שיוכלו לידון ולהגיע לידי החלטה בהנהלת בית החינוך, האסיפה הקהילתית או ועדות בית החינוך ע"פ הנושא.

הפגישות מתקיימות אחת לחודש, בשעות 21.00-22.30, בכל פעם ביום אחר בשבוע בכדי לאפשר השתתפות מירבית.

מי שמעוניין להציע נושא לדיון, מוזמן לפנות לחברי צוות ההיגוי של הפורום:

חדוה -   hedva@spiralot.co.il 

דפנה דייני - mailto:daphnad@shvilim.org

איתי קן תור - mailto:kentormi@013.net

מועדי המפגשים:

מפגש ראשון – יום א' 13.1.11

מפגש שני – יום ד' 14.12.11

מפגש שלישי – יום ב' 16.1.12

מפגש רביעי – יום ג' 14.2.12

מפגש חמישי – יום ה' 15.3.12

מפגש שישי – יום א' 22.4.12

מפגש שביעי – יום ב' 21.5.12


נשמח לראותכם


         


1-8 of 8