החינוך הדמוקרטי - תהליך ההכרה

שינויים במדיניות משרד החינוך, תהליך בתי הספר הדמוקרטיים וההשלכות על בית החינוך.
 
שלום רב,
במהלך השנה האחרונה, התקיים ( ועדיין ממשיך ) תהליך בין משרד החינוך לקבוצת מנהלי בתי הספר הדמוקרטיים. באסיפה שקיימנו בנובמבר 2013  אושר מסמך המנהלים שחובר וניתן האישור של הקהילה להיות שותפים למהלך. מאז יצא עידכון אמצע בראשית ינואר 2014.
מאז ועד היום, התרחשו אירועים רבים הקשורים לתהליך זה, ברמה הארצית והמוניציפלית. התהליך מורכב, חורג מעבר לבתי הספר הדמוקרטיים והוא בעל השפעות משמעותיות על בית החינוך בפרט, ושאר בתי הספר הדמוקרטיים והיחודיים האחרים.
במסמך זה אנסה להציג את התמונה המלאה של המתרחש מרמה הארצית של משרד החינוך ועד להשלכות על  בית החינוך שלנו.
 
במישור הארצי
לתוכנית העבודה לשנה"ל הקרובה – תשע"ה, הגדיר משרד החינוך 3 מטרות:
1.       חיזוק הלמידה המשמעותית – מוכר גם בכותרת " ישראל עולה כיתה" – מטרה זו תיושם ע"י מתן אוטונומיה פדגוגית רחבה יותר לכלל בתי הספר בארץ, עידוד ליוזמות חינוכיות, רפורמה במבנה ותוכן מבחני הבגרות ויצירת מציאות שתאפשר חדשנות חינוכית.
2.       חיזוק החינוך לערכים.
3.       חיזוק החינוך הציבורי – מטרה זו היא מוקד התהליך המדובר ומרכזו של מסמך זה.
 
א.     במערכת החינוך נקבעו שני מעמדות מרכזיים לבתי הספר:
רשמיים – מרבית בתי הספר במדינת ישראל – בתי ספר מפוקחים, מתוקצבים ב 100% ע"י משרד החינוך. בית החינוך נמצא במעמד זה.
מוכש"ר ( מוכר שאינו רשמי ) – כאלו שמוכרים אך לא מתוקצבים באופן מלא ולא מפוקחים באופן מלא. החינוך החרדי מהווה את רובו. מרבית בתי הספר הדמוקרטיים נמצאים במעמד זה.
כחלק מחיזוק החינוך הציבורי, הכריז שר החינוך על רצונו להעביר את מרבית בתי הספר במעמד זה למעמד רשמי. רשויות הפיקוח של המשרד החלו להגבר פיקוח וביקורת ולקצץ בתקציבים האפשריים. לסיכומו של דבר, המסר הברור נקלט.


ב.     גביית תשלומים
בתי הספר הייחודיים בכלל, והדמוקרטים בפרט הוקמו כתגובה לחוסר שביעות רצון ממה     שמערכת החינוך מציעה. תנועה זו החלה בישראל בשנות ה 70 והלכה והתרחבה החל משנות ה 80. בית הספר הדמוקרטי הראשון, בחדרה הוקם ב 1987 וכיום חברים בקהילת בתי הספר הדמוקרטיים 19 בתי ספר.
בעיני מערכת החינוך והחברה הישראלית, היחס אל אותם בתי ספר נע בין שלילה מוחלטת של תפיסתם הפדגוגית, לבין הערכה רבה על המסלול השונה, ההצעה החינוכית הייחודית והיצירה החינוכית הנעשית בהם.
ביקורת מרכזית תפס נושא גביית הכספים. בבתי הספר הדמוקרטים נע שכר הלימוד בין 6,500 ל 12,000 ₪ לשנה לתלמיד. סכום העולה על הסכום המותר לגבייה ( כ 600 ₪ לילד בכיתה א' ועד 1700 לילד בכיתה י"ב ). גבייה זו נתפסה כיוצרת חסם בפני אוכלוסיות מסויימות וכלא שיוויונית. מעבר לכך, גבייה זו אינה חוקית ונהנתה עד שנה זו מהעלמת עין מתמשכת של משרד החינוך.
כחלק מחיזוק החינוך הציבורי, פורסם  כבר באוגוסט הקודם טיוטת חוזר מנכ"ל המנסה להגדיר מחדש את כללי הגבייה. החוזר הבהיר שכללי המשחק השתנו ובו ובמסרים נוספים הובהר ששינוי אמיתי נמצא בפתח. הטיוטה הפכה לחוזר מחייב שיצא במרץ 2014.
עיקרי החוזר החדש:
1.       סכומי הגבייה המותרים הקיימים  נותרו בעינם.
2.       לבתי ספר ייחודיים יותר לגבות סכומים גבוהים יותר, אשר נעים בין 2,300 ₪ בכיתה א' ל 5,000 ש"ח. מעבר לסכומים אלו, ניתן להגיש בקשה לועדת חריגים. לא מצויין עד כמה ניתן לבקש. בית החינוך כבר הוכר כבית ספר ייחודי.
3.        בתי ספר שיחרגו מהנחיות אלו ינקטו כנגדם סנקציות מוסדיות ואישיות כנגד המנהל\ת.
4.       תיאסר כל קבלת תשלום דרך צינורות עוקפים למיניהם ( עמותה למשל ).
 
ג.       גודל כיתות:
בתי הספר הייחודיים למיניהם, שמו דגש על הקטנת כיתות לימוד. הדבר התאפשר ע"י תשלומי הורים שרובם הוקדש למטרה זו. הקטנת כיתות נעשתה גם בחינוך הרגיל, לעיתים ביוזמת ומימון הורים ולעיתים ביוזמת ומימון רשויות מקומיות.
ע"פ משרד החינוך, גודל כיתה תקנית נע  בין 21 ל 40 ילדים.
משרד החינוך לא מתכוון לשנות הגדרה זו. יתירה מכך, בחודש הקודם יצאה הנחייה המבהירה את האיסור על פיצולי כיתות במטרה להקטינן.
לכתבה בנושא: http://www.themarker.com/mobile/1.2305377
 
 
ד.      בתי הספר הדמוקרטייים והמהלך
באפריל  2013, עם מינוי של שר החינוך החדש, ברור היה שנפתח עידן חדש. מעבר למסרים החינוכיים המביעים אהדה ותמיכה בפדגוגיה של בתי הספר הדמוקרטיים, הבהיר השר את מטרתו בסוגיית חיזוק החיזוק הציבורי תוך הבהרת וחידוד סוגיית תשלומי ההורים.
פורום המנהלים הדמוקרטיים החליט לקדם תהליך אל מול הנהלת המשרד שבמסגרתו יוסדר מעמד בתי הספר שאינם רשמיים והבהרת התפיסה החינוכית של כלל בתי הספר. חשוב היה לנו ליזום את המהלך מתוך תפיסה שגם אנו מאמינים בחיזוק החינוך הציבורי ורצוננו הוא לפעול מתוכו כשמצד אחד אנו מקיימים את הכללים המחייבים ומצד שני מקבלים לגיטימציה וחופש פעולה לפעול ע"פ תפיסתנו הפדגוגית ערכית. ברור היה, שמהלך שכזה יגרור גם ויתורים. יוזמה זו לא פעלה כאמור בחלל ריק. ברור היה שהמציאות עומדת להשתנות וחשוב להתכונן אליה ולהפיק ממנה את המיטב.
המהלך החל כאמור בקיץ שעבר בניסוח מסמך משותף. בנובמבר אישרו קהילות בתי הספר את המסמך והסמיכו את המנהלים להוביל את התהליך. השר והמנכ"לית בירכו על  היוזמה והוקמה ועדה בראשות מנהלת מחוז מרכז, גב' עמליה חיימוביץ. הועדה כללה נציגים מכלל האגפים הרלוונטיים במשרד: מנהלת האגף לחינוך יסודי, מנהלת האגף לחינוך על יסודי, מנהלת מחלקת תקנים, מנהל מדור כספים, סמנכ"ל בינוי, יועצת משפטית ועוד.
בסדרת פגישות שהתקיימו עלו הסוגיות הבאות:
1.       גביית הכספים – מהו הסכום המאפשר קיום בית ספר דמוקרטי.
2.       פדגוגיה – לאשר את הפדגוגיה הדמוקרטית – דגש על מתן בחירה מלאה לילד.
3.       בינוי – הבטחת בינוי לכלל בתי הספר.
4.       מבנה ארגוני – גן – י"ב כרצף אחד ובית ספר אחד באופן מהותי( גם אם פורמלית תתקיים חלוקה פנימית ).
5.       משך הזמן למימוש השינוי.
6.       אנשי צוות – לאפשר למורים חסרי תעודות להשלים את השכלתם בפרק זמן סביר.
7.       הכרה בתוכנית "חווה דמוקרטיה"  - הכרה ( בשעות הוראה ) לכל בית ספר ( לא רק דמוקרטי) אשר ייקח על עצמו לחנך לערכי הדמוקרטיה הלכה ומעשה. לא מדובר רק בתוספת שעות, אלא באמירה שבאה לתת תוקף לחשיבות החינוך לדמוקרטיה.
8.       בחירת אנשי צוות ומנהל – מקום הקהילות בתהליך.
9.       מעמד העמותות
 
 
מטרת הפגישות היתה להגיע לחוזר מנכ"ל אשר מגדיר מהו בית ספר דמוקרטי על כל מרכיביו. זאת כדי ליצור שפה אחידה בעיקר מצד משרד החינוך בבואו לבחון בית ספר דמוקרטי ולא כפי שקיים היום שקיים משקלך רב למחוז ולמפקחת של כל בית ספר.
במהלך החודשים דצמבר 2013 וינואר 2014 התקיימו מספר פגישות עם הועדה וכמה פגישות של ועדות משנה ע"פ הסעיפים המובילים מעלה. הועדה ביקרה בשני בתי ספר ( כפ"ס ומודיעין ) והאווירה הייתה של רצון טוב ומציאת דרכים למימוש המהלך באופן המיטבי ביותר לבתי הספר תוך שמירה על כללי משרד החינוך.
מסמך מסכם ברמת טיוטה יצא בחודש שעבר ואלו עיקריו:
1.       גביית כספים – למרות שבפגישות היתה התכנסות על כ 5,000 ₪ לשנה, המסמך "יישר קו" עם חוזר מנכ"ל.
2.       פדגוגיה – המסמך המלא שנוסח ע"י המנהלים התקבל. (מצורף בקובץ נפרד)
3.       בינוי – נקבע שיתואם תהליך ברור בתיאום עם מנהל הפיתוח.
4.       מבנה ארגוני של א-ו, ז-י"ב. תתאפשר הקמת חטיבה צעירה בגילאי גן – ב' ע"פ רצון ויכולת של כל בית ספר בנפרד. ככל הנראה ימונו שני מנהלים, אחד לכל סמל מוסד.
5.       משך הזמן – 3 שנים למימוש הדרגתי. בכל שנה תפחת גביית התשלומים ב 15% תוך שהמשרד מסייע בספיגת מחצית מהקיצוץ השנתי למשך 3 שנים. עם תום 3 השנים יתייצבו בתי הספר על הסכומים המותרים.
6.       נקבעו מסלולים למורים חסרי כל תעודה ולמורים בעלי תארים בלבד. עם תום תקופת הביניים, מורים ללא תעודת הוראה לא יוכלו להתקבל לעבודה.
7.       כלל בתי הספר הדמוקרטיים יעברו את התהליך להכרה כבתי ספר ייחודיים. תהליך שייצור הכרה ארצית בייחוד הדמוקרטי ויאפשר להם גביית כספים גבוהה יותר באישור המשרד.
8.       בחירת מנהל ואנשי צוות – מכיוון שהמשרד הוא המעסיק והמאשר שמורה לו זכות המלה האחרונה. בועדת המכרז למנהלים לא יוכלו לשבת הורים. עם זאת, מתגבשת הסכמה בדבר הכרה בהמלצת הקהילה לבחירת מנהל.
9.       חווה דמוקרטיה – עדיין אין סיכום סופי.
10.   מעמד העמותות – העמותות לא תגבנה תשלומים מההורים. בתי הספר יהיו הגוף הגובה ע"פ כללי משרד החינוך. את סכומי הכסף שנועדו להעסקת מורים נוספים ( נקראים תל"ן – תגבור לימודי נוסף) יעביר כל בית ספר לעמותה שלו והעמותה תיאר כמעסיקה ע"פ כללי העסקת עובדי הוראה.
 
ה.     סיכום
כפי ששמתם לב, קיימים פערים בין טיוטת הסיכום של הועדה לבין חוזר מנכ"ל, בעיקר בנושא הכספי. הפערים קיימים בעיקר בגילאי היסודי.
מכיוון שסומנו מספר סעיפים נוספים הדורשים הבהרה ו\או החלטה מצד המשרד, תתקיים פגישה בין פורום המנהלים ליו"ר הועדה ומנכ"לית המשרד ב 14.5.14 ובה יועלו כלל הסוגיות אשר רוכזו על ידינו:
גובה תשלומי ההורים ביסודי, משך הזמן שיינתן להתהליך, חווה דמוקרטיה, הבהרת הליך בחירת מנהלים וצוות, דיוק ההליך מול ועדת ייחודיים. שאר הסעיפים נוגעים לבתי הספר שאינם רשמיים ולא רלוונטים לבית החינוך.
בטווח הקצר, אנו נערכים כבר לשינויים ראשונים בשנה הקרובה. יחד עם ועדת תקציב נקבע את היקף הקיצוץ המתוכנן. בשיתוף ואישור הפיקוח נקבע את המסגרת התקציבית והפדגוגית לתהליך זה.
להמשך, יוקם צוות ובו נציגי קהילה לבחינת התמורות העומדות בפנינו. נצטרך להבין לעומק את השינוי, להחליט מה חשוב לנו ומה פחות, היכן אפשר להתייעל והיכן ניתן לוותר.
 
וממש לסיכום – בנימה אישית
התהליך יהיה לא קל מכיוון שהוא בעל משמעות פרסונלית לגבי חלק מאנשי הצוות ומכיוון שהוא ידרוש מאיתנו חשיבה מחודשת וויתורים.
זהו תהליך שמעורר חששות רבים. אני שותף להם וחש אותם בעצמי.
עם זאת, אני חושב שיש כאן הזדמנות לריענון החשיבה. האם מספרי התלמידים וגודל הקבוצות הקיימים הינם בבחינת "סלע קיומנו"? יש מקום לאבחנה מחודשת בין כלים למטרות, כיצד מקיימים חינוך דמוקרטי בפחות כסף, יותר תלמידים ופחות צוות? ובודאי שקיימות שאלות נוספות..
 
בעיני, גביית יתר של תשלומי הורים היא בבחינת גיבנת שאנו נושאים על גבינו. אני חושב שקיים קושי ערכי בבית ספר דמוקרטי שאיננו מתנהל ע"פ כללי החוק.
מעבר לחוק, יש כאן פגיעה , ולא רק לכאורה, ביכולת לקיים שיוויון הזדמנויות בחינוך.
מכיוון שכך,  אני שותף לאותו מהלך שמנסה למצוא עמק שווה בין השאיפות והתפיסות החינוכיות שלנו לבין דרישות המשרד.
לאורך התהליך למדנו להכיר בעלי תפקידים שונים ובכירים ממשרד החינוך. פגשנו אנשים בעלי רצון טוב, יכולת והרבה אהדה למה שנעשה אצלנו. בית החינוך ושאר בתי הספר לא נמצאים בחזית מול המשרד, קיימת הרבה עבודה משותפת, הבנה ועזרה. זה נכון לגבי התהליך וזה נכון לגבי היום יום של בית החינוך והפיקוח השוטף.
 
בהצלחה לכולנו.
יגאל

ĉ
יגאל שבאר שפירא,
22 בדצמ׳ 2013, 20:01
Comments