אודותינו


בית החינוך הדמוקרטי "שבילים" ע"ש מ. בגין, פרדס חנה כרכור

 

 

בית החינוך נולד כיוזמה משותפת של קבוצת הורים תושבי פרדס חנה כרכור והמועצה המקומית. את האישור לפתיחת בית החינוך קיבלה המועצה המקומית בקיץ 2007 ומנהל המחוז אישר את הקמתו כשלוחה של בית הספר הממלכתי כרכור.

כוונת היוזמים, הן ההורים והן המועצה המקומית,  היתה להקים בית ספר דמוקרטי בתוך הזרם הממלכתי וכחלק ממנו. בית החינוך נתפס כחלק מהמרחב הניסויי שאושר למושבה בשנה"ל תשס"ד. מאחורי הקמת בית החינוך עלה הצורך ליצור מסגרת ייחודית אשר תיתן מענה לרצון של משפחות לחינוך מהסוג הזה, וכן תגרום לחזרתם של ילדים בני המושבה אל בתי הספר שלה במקום ללכת לבתי ספר ביישובים שבאזור.

בשנתיים  הראשונות לקיומו היה בית החינוך במעמד שלוחה של ביה"ס הממלכתי כרכור, ובשנה שלאחריה של בית הספר מרחבים. לקראת פתיחת שנה"ל תשע"א ( 2010 ) הסתיים תהליך בן שנתיים לקבלת הכרה כבית ספר דמוקרטי לטיפוח היזמות החברתית ומתוקף הכרה זו זכה בית החינוך לסמל מוסד משלו במעמד של "מוכר ורשמי" ויצא לעצמאות.

 

בשנה הראשונה – תשס"ט,  מנה בית החינוך 125 תלמידים בכיתות א-ו, ו 30 ילדים בגן חובה.

בשנתו השנייה – תשס"ט, הגיע מספר התלמידים בכיתות א-ו ל 174, ו 30 נוספים בגן הילדים. באותה שנה המשיך בית החינוך להיות שלוחה של ממלכתי כרכור.

בשנתו השלישית -  תש"ע, מנה בית החינוך 190 ילדים בכיתות א-ו, 28 ילדים בגן ו 15 בכתה ז'. באותה שנה, בית החינוך עבר לחסותו של  בית הספר מרחבים.

בשנתו הרביעית – תשע"א, מנה בית החינוך  244 ילדים בכיתות א-ח ו 31 ילדים בגן. בשנה זו בית החינוך החל לתפקד כבית ספר עצמאי.

בשנתו החמישית -  תשע"ב, מונה בית החינוך 279 תלמידים בכיתות א-ט ועוד 31 בגן.

מרבית התלמידים מתגוררים במושבה, מיעוטם מגיע מיישובים אחרים.

בשנתו השישית - תשע"ג, מונה בית החינוך 304 תלמידים בגילאי א-ט ועוד 55 ילדים בשני גנים לגילאי 4-6.

 

ייחודו של בית החינוך

 

ייחודו של בית החינוך מסתמך על שני מרכיבים. הראשון, היותו בית ספר דמוקרטי עם המאפיינים שיוצגו בהמשך. השני, בית ספר הפועל לפיתוח וטיפוח היזמות החברתית.

 

בית ספר דמוקרטי

אלו המאפיינים:

  1. דיאלוג חינוכי – תלמידי בית החינוך לומדים בקבוצות שאינן עולות על 20 תלמידים בכיתת לימוד. לכל תלמיד חונך אשר עימו הוא נפגש לפגישות חונכות הקבועות במערכת בתדירות קבועה. החונך משמש לילד כמבוגר המשמעותי בבית החינוך. הוא בונה איתו את תוכנית הלימודית האישית ואת מפת הצמיחה האישית הכוללת התייחסות להתפתחות לימודית, חברתית ואישית. החונך הוא הכתובת של הילד לכל עניין וכן הכתובת להוריו של הילד.

החונכים יוצרים היכרות קרובה מאד עם הילד הכוללת את מצבו המשפחתי, העדפותיו, נקודות החוזק והחולשה שלו. במרבית המקרים, התלמידים רואים בחונך כתובת להתייעצות, שיחה, התמודדות עם קשיים וכו'. הכרה זו, עם ההבנה שיש שונות בין תלמידים כבר הובילה אותנו להישגים רבים בקידום תלמידים.

החונכים בבית החינוך מיישמים  ההבנה שהילד הוא אכן עולם ומלואו והם יודעים להתייחס להיבטים שונים באישיותו.

  1. הכרה בשונות של התלמידים -  בבית הספר המסורתי היתה  "תוכנית הלימודים במרכז",           

בפרוגרסיפי  "התלמיד במרכז", אנו מאמינים שכאן "הלמידה במרכז". הביטוי המעשי הוא שקיימת מערכת לימודים המוצעת לתלמיד. בבית החינוך מייחסים חשיבות לתהליכי הלמידה השונים שהילדים עוברים. תהליכים אלו מתקיימים כמובן בכיתות במסגרת השיעורים, אולם לא רק שם. הלמידה מתרחשת בחצר, בהפסקות, במרחבים השונים ובמצבים שונים. כל תלמיד עם נקודות החוזק והחולשה שלו. מערכת השעות מאפשרת למידה בקצב אישי ובחירה בשיעורים ברמות שונות, לאו דווקא ע"פ הגיל.

  1.  בחירה ואחריות – בבית החינוך חייבים התלמידים ללמוד את שלושת מקצועות השפה – עברית, אנגלית ומתמטיקה. שאר מערכת השעות נתונה לבחירתם המלאה. בראשית השנה, מתקיים מפגש משולש – הורה, מורה, ילד. במפגש זה נבחרת ונחתמת המערכת האישית של התלמיד. מרגע זה הוא מחוייב לה. עצם הבחירה, היכולת לעמוד מאחוריה

( או חוסר היכולת ) , כל אלו משמשים כבסיס לדיאלוג חינוכי מתמשך עם הילדים. אנו רואים באי עמידה במערכת השעות עניין משמעותי, אך לא משמעתי.

4.       למידה – לבית החינוך מגיעים כדי ללמוד. ללמידה פנים רבות וזירות מגוונות. החצר, היא זירת למידה. ליצירת אינטראקציה חברתית, הכרת עולם החי והצומח, התמודדות עם שיעמום והיכולת לייצר לעצמי עניין. הדוגמא האישית של המבוגר היא למידה, בשיחה האישית לומדים, ובודאי בשיעורים.

אנו מבקשים להפוך את בית החינוך למקום שמאפשר למידה מגוונת, כזו המאפשרת מיצוי נקודות חוזק והתמודדות עם מקומות חלשים יותר. אנו רוצים להצליח בהטמעת דרכי למידה מגוונות יותר המדגישות את ההבנה והחשיבה. למידה שבה תלמידים חזקים יחוו אתגר ותלמידים מתקשים לא יחוו תיסכול. אנו מאפשרים למידה אשר חוצה גילאים ע"פ עניין ויכולת.

כל זה, בכפוף לתוכנית הלימודים של משרד החינוך ומתוך ניסיון לעשות זאת טוב יותר.

  1. הערכה – הערכת התלמידים נעשית כהערכה כוללנית, פתוחה ובזאת המתייחסת להיבטים שונים של הילד: לימודיים, חברתיים ואישיים. אין ציונים ואין מבחנים. ההערכה השוטפת את הישגי הילדים נעשית דרך ש"ב, תרגילים ועבודות.
  2. מעורבות תלמידים – המוסדות הדמוקרטיים, תכליתם היא לחשוף את התלמידים למנגנון הדמוקרטי בו אנו חיים  ולהגדיל את מעורבותם בחיי בית החינוך. כך התלמידים חברים בועדות ביצועיות שונות (ועדת משמעת, ועדת טיולים, ועדת מורים) ומנהלים את האסיפה הקהילתית. קולו של מנהל בית החינוך שווה לזה של תלמיד כתה א'. הילדים מפגינים בגרות ואחריות.

7.       זכויות אדם – אנו רואים בהכרת והבנת זכויות האדם בסיס לחברה דמוקרטית. הילדים לומדים להכיר את אותן זכויות יסוד. ניתן דגש על הכרת וכיבוד האחר, השונה. החל משנה"ל תשע"ב, מתקיימים בבית החינוך שיעורים שמטרתם הטמעת הרעיון הדמוקרטי על מרכיביו השונים ובעיקר על יסודותיו המרכזיים – זכויות אדם.

 

יזמות חברתית

 

נושא זה נבחר בתהליך קהילתי בו גובשו מספר הצעות אשר ניסו לצקת תוכן ייחודי ערכי לבית החינוך.

טיפוח היזמות נתפס בעינינו ככלי ליצור בוגר אשר לוקח אחריות על עצמו ועל סביבתו. טיפוח היזמות נתפס בעינינו כמרכיב חשוב בהכנת הילדים לעולם של המאה ה 21. עולם של שינויים מהירים, מעברים בין מקומות עבודה העידן הבתר תעשייתי. אנו מבקשים ליצור תהליך מתמשך, איטי , וספירלי  לאורך הגילאים השונים,בו הילדים יכירו וילמדו כיצד ליזום, מה נדרש מיזם, את השפה היזמית והחברתית, ובמקביל יחלו ליזום בעצמם. הדגש הוא על יוזמה למען החברה. יוזמה שמביאה תועלת לכלל.

יש לזכור, בית החינוך הוא תוצר יוזמה של קבוצת הורים.

להרחבה, ראה מרחב היזמות החברתית באתר זה.

 

 

ĉ
דוד אוחיון,
6 בנוב׳ 2011, 20:19
Comments